"האדם בשירות החיות"

מאת טלי לביא

21 במרץ 2006

	חמורים שעברו התעללות ומצאו מקלט. צילום: צער בע"ח ת"א

טלי לביא, דוברת עמותת "הכל חי", מסבירה על הקשר בין אלימות בבעלי חיים לאלימות בבני אדם ומדוע חברה צריכה לפעול למען בעלי חיים. לקראת הבחירות היא מפצירה מנבחרי הציבור העתידיים להמשיך ולקדם חוקים למען זכויות בעלי החיים.

"גם חברי הכנסת הצטרפו לשירות החיות". מילים אלו נשמעו מפיו של חבר הכנסת משולם נהרי (ש"ס), איש חינוך מנוסה ואף סגן שר החינוך בעבר, אשר הזדעזע עמוקות מסדרי העדיפויות של חברי כנסת שבחרו לעסוק, בין היתר, בנושא ה"מגונה" של הגנה על בעלי חיים.

הרקע להתבטאותו של ח"כ נהרי הינו דיון של ועדת החינוך של הכנסת שהתקיים ב-15.11.2005, בה הציג חבר הכנסת יולי אדלשטיין (ליכוד) הצעת חוק שמטרתה הגנה על בעלי חיים מפני נטישה והזנחה.

ח"כ נהרי, מאוכזב ונרגז על עצם עריכת דיון בסוגיה זו, הפליא בגיוס סיפור הבריאה בכדי לנזוף בנוכחים: "כאשר הקדוש ברוך הוא ברא את האדם, אמר לו: 'הנה, כל אלה לשירותך'. לא ידעתי שזה ההיפך. מה שקורה כאן: האדם בשירות החיות. גם חברי הכנסת הצטרפו לשירות החיות. ומה עם בני האדם?". תשובתו של ח"כ יולי אדלשטיין, מציע החוק החשוב, הייתה כי "מי שאין בליבו חמלה לחיות, אין בליבו חמלה גם לבני אדם".

יתכן שלאיש החינוך וח"כ נהרי לא הזדמן לקרוא את המחקרים הרבים המגבים את עמדתו של ח"כ אדלשטיין בדיון ההוא. אולם, מכיוון שח"כ נהרי תרם למאמץ להפסקת פיטום האווזים ומכיוון שיתכן שעוד מצפות לו שנים רבות של עשייה בתחום החינוך והחקיקה, אנסה להאיר את עיניו ולעורר תהיות על מה שצפוי לנו אם נאבד את שארית האמפטיה שנותרה בנו כלפי בעלי החיים.

גם התעללות בחיות היא אלימות

באחד המקרים המוכרים בארה"ב, בוגר פקולטה למשפטים, שהתקשה למצוא עבודה, פרק את תסכולו על חתולים וגורי חתולים והטיל בהם מומים קשים. ארגוני בעלי חיים פנו למשטרה שהוציאה צו לחיפוש בדירתו. בדירה נמצאו תמונות של שש נשים אחריהן עקב, בצרוף תוכניות מפורטות לבצע בהן מעשים דומים לאלה שביצע בחתולים ובגוריהם.

במקרה זה, נשים ניצלו מגורל דומה לזה של החתולים בזכות העובדה שהמשטרה באזור הפנימה את המסר שאלימות היא אלימות, יהא הקורבן אשר יהא, והתעללות בבעלי חיים מחייבת גם היא התייחסות רצינית ומקיפה.

הבנת הקשר בין אלימות כלפי בני אדם וכלפי בעלי החיים הובילה לשיתוף פעולה הולך ומתהדק בין המשטרה והרשויות לרווחת הילד בארה"ב, אשר במקרים רבים אף הצליח להציל חיים.

למרבה הצער, גם בארצנו הקטנה ורווית האלימות, קיימות דוגמאות מזעזעות לשילוב בין אלימות כלפי בני אדם וכלפי בעלי חיים.

רק לפני מספר ימים סיפר ראש מועצת קדימה-צורן, יצחק גולברי, כי בין מעשי האלימות המגוונים אשר ספג לאחרונה, אף הרעילו את חיות המחמד בחצרו. במסגרת אותה מסכת אלימות, נזרק רימון לביתו.

חוסר הרגש ביחס לסבלם של בעלי חיים בא לידי ביטוי לאחרונה, בין היתר, גם במקרה המזעזע של הסטודנט מנס ציונה ששרף את כלבת שכניו, יחד עם הטרמפולינה של הילדים המצויה בחצרם, משום שהכלבה "הפריעה לו ללמוד למבחן באוניברסיטה". אכזריות חסרת גבולות.

חינוך לאמפטיה וכבוד

	כלבים שהוצאו להורג בתלייה. צילום: רוני רוזנברג, עיתון "צפון 1"

לצערנו, לא מדובר במקרים בודדים בהם אלימות כלפי בעלי חיים ואלימות כלפי בני אדם שלובות זו בזו, ועובדה זו מסתמכת על מחקרים שנערכו באוניברסיטת ייל ובמוסדות מחקר חשובים נוספים. המחקרים מלמדים כי התעללות בבעלי חיים, התעללות בילדים וסוגים נוספים של אלימות בחברה קשורים זה לזה בקשר אמיץ ובלתי ניתן לניתוק.

עבריינים אלימים רבים מתחילים את דרכם אל עולם הפשע כילדים וכנערים המתעללים בבעלי חיים. פעמים רבות, החברה לא מוצאת לנכון להעניק טיפול לילדים אשר מתעללים בבעלי חיים, מתוך תפיסה לפיה "זה יעבור עם הגיל" ו"הם פוגעים בסך הכול בבעלי חיים", וברגע שאותם נערים מתבגרים מעט וצוברים כוח, הם מפנים את האלימות כלפי בני אדם.

מחקרים אחרים מוכיחים שילדים המחונכים לערכים של אמפתיה, כבוד וחמלה כלפי בעלי חיים נוטים להעניק לערכים אלה פרשנות רחבה, דבר שמסייע להם לפתח יחס הומאני דומה כלפי בני אדם.

הקשר בין התעללות בילדים לבין התעללות בבעלי חיים נדון לעומק בכנס שכותרתו "מניעת אלימות בחברה באמצעות חינוך" שאורגן במשותף על ידי עמותת חי (עמותה אחות של עמותת "הכל חי") ומשרד החינוך, התרבות והספורט בשנת 1994.

במסגרת הכנס, נאם ד"ר פרנק אסיונה, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת יוטה, ארה"ב, והביא אין ספור מקרים מזעזעים המעידים על הקשר בין התעללות בבעלי חיים לבין התעללות בבני אדם. אסיונה הבהיר שכיום אחד הסימפטומים הידועים של הפרעות התנהגות מסוימות, הוא אכזריות כלפי בעלי חיים. כיום כבר ידוע הרבה יותר על שכיחות סימפטום זה אצל ילדים הזקוקים לעזרה, עקב בעיות בחינוך ובפיקוח.

בין אם אנו אוהבים חיות ובין אם לאו, אחת המשימות החשובות העומדות בפנינו בדרך ליצירת חברה בריאה ונטולת אלימות, היא לבסס יחס של כבוד כלפי בעלי החיים ולהשריש יחס כזה גם אצל ילדינו.

דברים אלו עולים בקנה אחד עם תפיסתם של רבים מגדולי ישראל מאז הרמב"ם, לפיה חינוך להתנהגות הולמת כלפי בעלי חיים תורם להתפתחותה של חברה הומאנית יותר ולשיפור איכות החיים.

הצעת החוק החשובה, בדבר איסור נטישה והזנחה של בעלי חיים, עברה את המשוכה של ועדת החינוך ואת המשוכות הנוספות והפכה לחוק מכובד בסופו של יום, דבר שקידם אותנו מעט בדרך להיות חברה המחנכת להומאניות ולאמפטיה כלפי כל היצורים החיים. יחד עם זאת, ברור כי לפנינו עוד כברת דרך ארוכה, עד שנפסיק לזלזל בסבלם של יצורים חיים אחרים בהפגנתיות ולחנך לאפאתיות ולאלימות.

ערב הבחירות, אני פונה לכל הפוליטיקאים באשר הם שייבחרו לכנסת ה-17, בבקשה להמשיך בדרך שהתחלנו בה, להמשיך לחוקק חוקים למען אלו שלא יכולים להגן על עצמם ולאכוף את החוק נגד אלו המתעללים בבעלי חיים, על מנת שבסופו של יום נתקרב עוד צעד אחד בדרך להפיכתנו לחברה טובה יותר.