/* Milonic DHTML Website Navigation Menu Version 5, license number 187760 Written by Andy Woolley - Copyright 2003 (c) Milonic Solutions Limited. All Rights Reserved. Please visit http://www.milonic.com/ for more information. */

 

 

חיפוש

 

 

 

عربي

 
 

English

 
 

מרוצים מזווית ראיה אחרת: הצהרות מומחים על מרוצים


 

 

 

 
 
 

סקירה כללית

הצהרות מומחים על מרוצים

שאלות ותשובות

הפגנה מול משרד
התרבות והספורט

נאום בכנסת

בבית המשפט העליון

פסק הלכה של הרב
הראשי נגד מרוצים

המאבק נגד מרוצים:
הודעה לעיתונות

כיסוי תקשורתי
של המאבק

עזרו לנו להפסיק את המרוצים

 

 


הזוועה מאחורי הזוהר

צילומים ו-וידאו

טבח סוסי המרוץ

לזכרה של ראפיאן

סוסי משא וחמורים: התעללות והצלה

פרמרין

 

 


טבח במסלולי מקאו

בית מטבחיים: שחיטת סוסים בבריטניה

 

עזרו לנו
לעזור להם

  

    ד''ר הולי שיבר

    ד''ר טים או'בראיין

    ד''ר אווה ברימן

    ג'ניפר האק

   

   

  

 הולי שיבר, וטרינרית (DVM)

   

"אכזריות היא חלק הנטוע עמוק בתעשיית מרוצי הסוסים. אלפי סוסים נולדים מידי שנה, ומהם נבחרים רק מעטים להתחרות, והיתר מסולקים מהדרך כמוץ מתוך החיטה. סכומי הכסף הגדולים מושגים מסוסים בני שנתיים ושלוש, אשר מתחילים את קריירת המרוצים שלהם כבר בגיל שנה וחצי, לפני שעצמותיהם התפתחו לגמרי, ורקמות הגידול שלהם נסגרו. על גבם מושם משקל לא טבעי, עצמותיהם נאלצות לשאת במשא כבד ביותר, והם נאלצים להיכנע למשטר אימונים קפדני ביותר. פציעות איומות, כמו שברים הנגרמים על המסלול, משאירות אותם חסרי אונים כבר בגיל 4 6, כשעדיין לא הגיעו לבגרות מלאה. ההחלטות על גורלם מתקבלות על פי השורה התחתונה במאזן, ללא כל התחשבות בבריאותם. בעלי חיים פצועים מסוממים לגמרי, כדי שיוכלו להתחרות בעוד מרוץ אחד.

  

"המעמסה הבלתי טבעית הכרוכה בתחרות קשה כל כך, ובגיל צעיר כל כך, יוצרת בעיות בריאות כגון כיבי קיבה ודימום מהריאות, אשר אינם מתגלים אצל סוסים העובדים בצורה סבירה. בעיות בריאות אלה והפציעות הנגרמות לסוסים, דורשות – מבחינה כלכלית – שימוש בסמים כדי לשמור על ערך המרוץ של הסוס (אולם לא על רווחתו).

  

"בעלי סוסים אינם רוצים או אינם מסוגלים לספק טיפול וטרינרי יקר לסוס, אשר יתכן ולא יצליח להרוויח את קיומו או קיומה. אפילו כאשר הם מספקים לסוס טיפול וטרינרי, הם אינם מאפשרים בדרך כלל לסוס זמן להחלים. במקום זה הם שולחים את הסוס לאימונים או למרוצים, כשאבריו עדיין לא החלימו לגמרי. מניע כלכלי טהור זה הוא שעומד מאחורי האמרה הנפוצה במסלולי המרוצים: "סוס אינו מרוויח כסף כשהוא עומד בתאו".כשהם מחליטים שלסוס אין פוטנציאל לנצח במרוצים, או שהוא מיצה פוטנציאל זה, הם מוכרים אותו במכירה פומבית של סוסים. משם נשלחים הסוסים לבתי מטבחיים אשר מספקים בשר סוסים לשוק האירופאי והיפני, או למסלול מחריד של התעללות בידיהם של בעלים חדשים, אשר חושבים שיש בידיהם סוס מרוצים שפרש, אולם שוכחים את תוחלת החיים שלו ואת ההוצאות הכרוכות בטיפול נאות בו.

  

"הניסיון בארצות הברית מראה שבעלי הסוסים העשירים ביותר מריצים את סוסיהם במסלולי המרוצים היקרים ביותר, שם מתחרים הסוסים רבי הערך ביותר, בעוד בעלים עשירים פחות,שסוסיהם יקרים פחות, מתחרים במסלולים משניים. שולי הרווח במסלולים משניים אלה, שם מתחרים סוסי מרוץ לשעבר או סוסים שמעולם לא הגיעו אל השלב הסופי, נמוכים יותר. במקומות אלה, בהם לבעלים פחות כסף והפרסים קטנים יותר, נפגם הטיפול בסוסים עוד יותר, והאכזריות גרועה עוד יותר ונפוצה עוד יותר.

  

הבעיה שאין להתעלם ממנה, ולא ניתן להכחישה, המצויה בתעשיית הסוסים הגזעיים היא, שיש להביא ללידתם של אלפי סייחים כדי לפתח מספר קטן של סוסי מרוץ טובים. הסוסים המיותרים נתקלים לעתים קרובות בסוף בלתי אנושי, ובדומה להם, כאשר סוסי המרוץ סיימו את תפקידם כמנצחים המרוויחים כסף, גם הם מוזנחים, ננטשים, וגוועים ברעב בידי בעלים חסרי כל יחס ואהדה כלפיהם. וסופם – בית המטבחיים.  לדוגמה, מנצח בדרבי של קנטקי נטבח ביפן בשנת 2004, למרות זכייתו המדהימה עשור שנים לפני כן. האגודה האמריקאית של רופאי הסוסים ארגון רופאי הסוסים החשוב ביותר בעולם הכיר בגורלם המדכא והנורא של אלפי סוסים מוזנחים, נטושים, שעברו התעללות בארצות הברית, כבעיה החמורה והדוחקת ביותר שלו.

  

"המחוקקים בארצות הברית, הפדרליים ובמדינות השונות, ניסו להגביל את התמריצים הכלכליים של התעשייה ואת האכזריות המוכחת נגד סוסים, באמצעות סידרה נרחבת של חוקים ותקנות. לרוע המזל, ניסיונות אלה כשלו ברובם. התעשייה ממשיכה לפעול בסטטוס קוו, אשר כולל סימום ושיטות אחרות בלתי מקובלות. כיצד יחושו הישראלים אם מראם של מספר רב של סוסים מורעבים ונטושים – תוצאת תאוות הבצע הבלתי נדלית – יהפוך לכתם גדול על כבודה של האומה? אסור למדינה מוסרית להתיר לתעשייה אכזרית זו דריסת

רגל על אדמתה".

 

ד''ר הולי שיבר  היא בוגרת מצטיינת של אוניברסיטת הרווארד, והגיעה למקום הראשון במחזור 1980 של בית הספר לוטרינריה של אוניברסיטת קורנל.

  

ד"ר שיבר כתבה שני פרקים בספר רפואת מחסה עבור וטרינרים ועובדים, אשר פורסם על ידי דפוס בלקוול. הפרקים שכתבה הם מדריך לחקירת התעללות בבעלי חיים, בעיקר סוסים. היא השתתפה גם בכתיבתו של המדריך כיצד לחקור התאכזרות כלפי בעלי חיים במדינת ניו יורק מדריך ונהלים.

  

היא זכתה לפרסים מהאגודה להגנה על בעלי חיים בארצות הברית (ASPCA) והאגודה ההומאנית של ארצות הברית (HSUS) שני הארגונים ההומאניים הגדולים ביותר בארצות הברית. היא קיבלה פרס גם ממשטרת מדינת ניו יורק על עבודתה בחקירות התעללות ואכזריות, הגשה לדין וחינוך הומאני. ד"ר שיבר נבחרה כוטרינרית של השנה על ידי האגודה ההומאנית של מדינת ניו יורק, וכיום היא מכהנת כסגנית נשיא של אגודה זו. ד"ר שיבר מלמדת את שוטרי מדינת ניו יורק, ארבע פעמים בשנה, כיצד לחקור התעללות בבעלי חיים. היא חיה כל חייה סביב סוסים, כולל סוסי מרוץ.

    

מכתבה של ד"ר שיבר לשר החקלאות כנגד הבאת תעשיית מירוצי הסוסים לישראל, 21 במרץ 2014 (באנגלית)

  

לראש הדף

  


   

 ד"ר טים או'בריאן

  

"חקרתי נושאי רווחת בעלי חיים משך עשר שנים, ובששת השנים האחרונות פרסמתי מספר דוחות על רווחתם של סוסי מרוץ. לדעתי, על יסוד נתונים מדעיים שפורסו על ידי קבוצות מחקר ברחבי העולם, מרוצי סוסים וסבל של הסוסים קשורים זה בזה בקשר בל יינתק. סוסים, אשר לעתים נאלצים להתחרות כבר בגיל שנתיים, סובלים משיעור גבוה מאד של כיבי קיבה, דימום מהריאות (אפילו בתרגול בדרגה נמוכה), וחולשת עצמות (לעתים חולשה בשיעור 40 אחוז במהלך מרוץ).

  

"בהתאם למחקר שבוצע על ידי ארגון ללא מטרות רווח, "עזרה לחי" (Animal Aid) סוסי מרוץ מוכים בשוט עד 30 פעם במרוץ אחד. המחקר הראה שנעשה שימוש בשוט גם על סוסים צעירים במהלך המרוץ הראשון שלהם. סוסים סחוטים ותשושים לחלוטין, אשר כבר סיימו להתחרות, הוכו גם הם. השוט הכה על צווארם וכתפיהם, כמו גם על רגליהם האחוריות. צפייה בסוסים הראתה שהם הוכו 20 פעם , ואפילו 30 פעם במרוץ אחד.

  

"מועדון הרוכבים אחראי לתקנות ולאכיפת כללי המרוצים, אולם הכללים אינם ברורים, ואכיפתם על ידי מפקחי המרוצים לוקה בחסר. אף לא אחת מההפרות שנצפו בתקופת המחקר גררה אחריה עונש נגד הרוכבים העבריינים.

   

"כל שנה מתים כ-300 סוסי מרוץ במסלולי מרוצים בבריטניה, כתוצאה מנפילה קטלנית או פציעה חמורה - לעתים קרובות שברים ברגליים, בגב או בכתפיים; התקפי לב; או ירידה בביצועים אשר הופכת אותם לבלתי כדאיים מבחינה כלכלית. בנוסף למאות הסוסים המתחרים עד מותם, אלפים נוספים נרצחים או ננטשים להזנחה או התעללות בכל שנה, משום שמהירותם אינה מספקת יותר כדי שיהיו רווחיים.

  

"כ-5,000 סוסים עוזבים את המסלולים מידי שנה, ואותו מספר סוסים מגיע אליהם. רק מעטים נהנים מפרישה נאותה. יש הנורים תוך מספר שבועות מתום תקופת עשיית הרווחים שלהם. מעטים נעשים סוסי הרבעה. רבים נטבחים, וגופותיהם נמכרות למדינות כמו צרפת, שם האנשים אוכלים בשר סוסים, או שהם נעשים מזון חיות מחמד. אחרים מיוצאים או נמכרים מבעלים לבעלים, במסלול מחריד של התעללות והזנחה.
בהתאם למאמר שפורסם ב-
Associated Press,
7,100 סוסים גזעיים רשומים בארצות הברת נטבחו בשנת 1998, 22 אחוז מהסייחים הגזעיים שנולדו באותה שנה בארצות הברית.

  

"בשל ההיסטוריה האישית שלהם ומזגם, רק מעט סוסי מרוץ נעשים 'חיות מחמד" מוצלחות. כל סוסי המרוץ שפרשו זקוקים לטפול רב ויקר מאד, ותוחלת חייהם ארוכה. הצורך להוציא עליהם אלפי דולרים משך כמה עשרות שנים גוזר את גורלם לנטישה.

  

"יש שהתגלו חלשים, מורעבים, ונשכחים. אפילו אלופים התגלו בתנאים מחרידים, עם תום ימי המרוצים שלהם. המנצח במרוץ הגרנד ניישונל בבריטניה בשנת 1984, האלו דנדי, התגלה בשדה, רזה, עייף, עם צלקות על גבו וצלעותיו בולטות.

  

"וכאשר כ-60,000 אנשים בבריטניה מכורים להימורים במרוצי סוסים (על פי דיווח של עמותת ההימורים בבריטניה, GamCare), בצורה אשר פוגעת ברווחתם וברווחת משפחותיהם, מרוצי סוסים אחראים ללא ספק לסבל אנושי רב, כמו גם לסבל בעלי החיים.

  

"מרוצי סוסים רעים לבעלי חיים ורעים לבני אדם. אין להם מקום בחברה נאורה".

  

 ד"ר טים או'בריאן הוא חוקר עצמאי של רווחת בעלי חיים. מאז שקיבל את תואר הדוקטור במדעי הביולוגיה, ד"ר או'בריין כיהן כראש חקר הרחמים בחקלאות העולמית, וכמנהל פורום הגנטיקה. הוא ייעץ לועדות נבחרות של ממשלת בריטניה בחקלאות חלב, ובשימוש באנטיביוטיקה בחקלאות. הוא כתב דוחות על חקלאות תעשייתית ובריאות האדם, על הנדסה גנטית של חיות משק, על הקשרים בין חקלאות בעלי חיים אינטנסיבית, עוני והסביבה, ועל רווחת סוסי מרוץ.

    

לראש הדף

  


  

אווה ברימן, BVSc

   

"סוסים נאלצים להתחרות גם כשהם פצועים, והדבר גורם להם לסבל נורא. וטרינרים  המליצו ש-War Emblem, סוס מרוץ אשר זכה במרוץ Triple Crown לשנת 2001, יעבור ניתוח כדי לתקן שבר בקרסול אחד ובשתי ברכיים. מאמנו החליט שהניתוח יגרום לו לבזבז זמן אימונים ומרוצים, והכריח אותו להתחרות בעודו פצוע. War Emblem הפסיד במרוץ בלמונט סטייקס, אינו מתחרה יותר ונמכר פעמיים. אותו מאמן המשיך להריץ. סוס גזעי בן שלוש אחרי ניתוח בברך. הסוס שבר את ברכו במהלך אימונים והורדם.

  

"רוב הסוסים הצעירים מפתחים כאבים בשוקיים, ויש לאפשר להם לנוח כמה שבועות עד שיתאוששו. אולם המאמנים מכריחים אותם להמשיך באימונים ובמרוצים, בהאמינם שהדבר 'מחזק את העצמות'. סוסים אלה סובלים מכאבים קשים ומתמוטטים אם נוגעים בשוקיהם.

  

"כדי שיוכלו להתחרות אפילו כשהם פצועים, סוסים מסוממים . בתעשיית מרוצי הסוסים, מניע עשיית הרווחים הוא שחשוב, ולא רווחת בעלי החיים. כל סוס בדרבי קנטאקי בשנת 2003 קיבל זריקת לקסיס לשליטה בדימום בריאות, וקרוב לוודאי שרובם קיבלו סם נגד דלקות, פנילבוטזון.

  

"מאמר שפורסם לאחרונה בדף השער של  ניו יורק טיימס, פרט את הדרכים הנפוצות ביותר בהן ניתן לקדם את ביצועיו של סוס מרוץ: ברונכודילטורים להרחבת דרכי הנשימה, הורמונים - להגדלת מספר תאי הדם האדומים הנושאים חמצן, רעל של שבלול הקונוס או הקובנה המוזרק אל תוך מפרקי הסוס כדי להקל על כאבים וקשיחות, ו'מילקשייק' של סודה לשתיה, סוכר, ואלקטרוליטים - המוחדר באמצעות שפופרת אל תוך אפו של הסוס, כדי להגדיל את שיעור דו תחמוצת הפחמן בדמו של הסוס ולהפחית התפתחות חומצת חלב, הגורמת לעייפות. המאמר ציין שלעתים מחדירים בטריות זעירות אל מתחת לעורו של הסוס, כדי להעביר בו הלם חשמלי כשהוא מאט את מרוצו.

  

"בהתאם לדבריו של המנהל הכללי של קונסורציום התרופות והבדיקות במרוצי סוסים, מעבדות אינן מסוגלות לאתר כל סם בלתי חוקי, משום שקיימים אלפים כאלה. במקרה של Be My Royal, אשר זכה במרוץ בעודו צולע, עלה חשד של שימוש במורפיום. המאמן בוב באפרט הושעה בשל מתן מורפיום לסוס. מאמן אחר הושעה בשל שימוש בסם דמוי אקסטזי על חמישה סוסים. ומאמן נוסף הורחק ממסלולי המרוצים בשל השימוש בקלנבוטרול. וטרינר ומאמן מניו יורק הואשמו בעבירה פלילית, כאשר גופתה של סוסת מרוץ שנעלמה התגלתה בחווה, והרשויות מצאו שמותה נגרם על ידי סם לקידום הביצועים.

  

"סוסים הם יצורים רגישים, לא חפצים דוממים. אין דבר רומנטי או זוהר במרוצים, למרות הצהרות התעשייה בתקשורת. וקיימות דרכים רבים להימורים מבלי לערב בכך סוסי מרוץ. בימינו אלה, ובתקופה זו, יהא זה בלתי מצפוני לנצל בעלי חיים כך שבני האדם יוכלו להמר, בעיקר הפרות חמורות כל כך של רווחתם הבסיסית של בעלי החיים, הן חלק בלתי נפרד מהתעשייה".

   

ד"ר אווה ברימן היא וטרינרית ומורה, אשר הרביעה ואימנה סוסים גזעיים וסוסים למרוצי עגלות קלות, והייתה גם הבעלים של סוסים אלה משך שנים רבות. היא הציגה והתחרתה עם סוסים ערביים. היא הועסקה כוטרינרית במרוצי סוסים חשובים ובזירות תצוגה בבריסבן, ולימדה קורסים בטיפול וטרינרי בסוסים במכללות TAFE בקווינסלנד.

  

ד"ר ברימן כתבה ספר אשר מדגיש היטב את נושאי הרווחה הכרוכים בטיפול בסוסים. היא פיתחה גם קורס להוראת הטיפול בסוסים, והייתה שותפה בכתיבת סידרת קלטות וידאו על הטפול בסוסים, המשמשות את המוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי אוסטרליה, ומוצגות גם בטלביזיה האוסטרלית. היא כתבה רבות על רווחת סוסים ובעלי חיים אחרים בעיתונים וכתבי עת, ותרמה גם לתוכניות רדיו באוסטרליה. היא הקימה וניהלה אתר רשת ופרסמה בו מאמרים על הטיפול בסוסים.

   

את מאמרו של ד"ר ברימן על טבח סוסים לבשר תוכלו למצוא באתר:
 Horse slaughter and horsemeat: the facts (אנגלית).

   

לראש הדף

    


  

ג'ניפר האק

  

" הריצה היא דבר טבעי לסוסים. היא חלק מהמבנה הגנטי שלהם, והיא מאפשרת להימלט כשאר הם מפחדים. מפני דבר מה. עבור רבים מהם הריצה היא צורת משחק. איני מכירה מישהו אשר אינו אוהב לצפות בעדר סוסים רץ בשדה. אולם כאשר תמריצים כלכליים נכנסים לתמונה, ספורט השעשועים עבור סוסים הופך לפעילות אכזרית, אשר בה האדם הופך את הסוס למצרך הנתון ליחס מחריד בשיטתיות.

  

"בארצות הברית שולח 'ספורט' מרוצי הסוסים אלפי סוסים, אשר אינם מהירים מספיק על מנת להגיע למסלול, אל בית המטבחיים. אלה שמגיעים אל המסלול נאלצים להתחרות כשהם צעירים מדי, לפני התבגרות עצמותיהם. הדבר גורם לפציעות ונכויות, אשר רק לעתים רחוקות ניתן למצוא כמותן אצל סוסי רכיבה, בעיקר בגיל צעיר כל כך.

  

"סוסי רכיבה מתחילים באימוניהם בגיל 3 או 4. אולם סוסי מרוץ נאלצים להתחיל באימונים כבר בגיל שנה וחצי. סוסי רכיבה לומדים את תפקידם לאט ובזהירות, כדי למנוע מעמסה יתרה על עצמותיהם המתבגרות, בעוד סוסי מרוץ נאלצים לרוץ מעבר ליכולתם, תוך הפעלת מעמסה כבדה על רגליהם ופגיעה קשה במפרקיהם, בשל המהלומות בקרקע. כאשר סוס הרכיבה רק מגיע לבגרות, סוס המרוץ מסיים את הקריירה שלו, וקרוב לוודאי שגם את חייו.

  

"גורלם של אלפי סוסי מרוץ אשר סיימו את הקריירה שלהם הוא אחת הבעיות הקשות בקהילת הרוכבים בארצות הברית. אין מספיק מקומות פרישה עבורם".

  

 ג'ניפר האק היא מנהלת החקירות עבור הליגה להצלת סוסים בארות הברית, והיא מפקחת על החקירות וההעמדה לדין במקרי אכזריות כלפי סוסים. היא הייתה רופאת סוסי רכיבה ושופטת בתחרויות רכיבה משך תשע שנים, ומדריכה ומאמנת של סוסים משך 18 שנים. כסטודנטית היא עבדה עבור חבר בצוות הרוכבים האולימפי של ארצות הברית (לנדון גריי). היא בוגרת מצטיינת של מועדון הפוני של ארצות הברית, הדרגה הגבוהה ביותר הניתנת עבור הוראה, אימון וניהול אורוות.

      

לראש הדף

     


  

ד"ר מומצ'יל דוברב

 

ד"ר מומצ'יל דוברב - בעל תואר מאוניברסיטת טראקיה בסטארה זגורה - בולגריה. בוגר התמחות בסוסים בצ'כיה' הולנד וישראל. עובד ברחבי בולגריה כוטרינר סוסים נייד